בית לחם ושדה מואב

תל אביב

שוב אני בתל אביב
דירה ריקה
יש כאן מישהו?
הכול איננו
איפה את?
כמה לא מפתיע
הרי אם יש משהו שראיתי בחיי
זה שאין כלום
עפים כמו פרחים לבנים ברוח

כנראה שאני עדיין לא לגמרי
מאמין שהשתניתי
השינוי היה מהיר מדי וחיצוני
כנראה שאני עדיין לא לגמרי מאמין
שאתה סולח
ועכשיו צריך לנשום את זה פנימה באמת
באמונה באמת

אל אשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין
עַמך עַמי ואלוהייך אלוהיי
המוות יפריד ביני ובינך.

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

גֵרָה

אַל תֵּלְכִי אִתִּי, רוּת, עַכְשָׁו נַעֲצֹר
אֶת הַגְּבוּל הַזֶּה לְבַדִּי אֶעֱבֹר
וְאַתְּ עוֹדֵךְ בִּנְקֻדַּת הֶחָזוֹר
עַל עִקְבוֹתָיִךְ שוּבִי אָחוֹר

אַל תֵּלְכִי אִתִּי, רוּת, נִפָּרֵד יְקָרָה
מִן הָעֵבֶר הַהוּא זוֹ לֹא אֶרֶץ בְּחִירָה
שָם יַצְבִּיעוּ עָלַיִךְ, יְדַבְּרוּ בָּךְ סָרָה
לְעוֹלָם תִּהְיִי בִּשְבִילָם "הַזָּרָה"
נָכְרִיָּה כָּאן בֵּינֵינוּ, אֵשֶת צָרָה
עַל מַשְקוֹף יֵרָשֵם "פֹּה גָּרָה גֵּרָה".

אַל תֵּלְכִי אִתִּי, רוּת
אַלְמָנָה – לֹא כַּלָּה
בַּמּוֹלֶדֶת שֶלִי
כְּבָר אָבְדָה הַחֶמְלָה
כִּי הָעָם שֶלִי בִּפְחָדָיו מְכֻתָּר
וְנועֵל אֶת עַצְמוֹ מִפְּנֵי כָּל אִיש זָר
שָם שָׂרָה שָלְחָה לַמִּדְבָּר אֶת הָגָר
הֵם קוֹרְאִים לְעַצְמָם " הָעָם הַנִּבְחָר"
נְצוּרִים בִּגְבוּלָם, לִבָּם הַנִּסְגָר
וְהַכּוֹל מֵאֵימַת הָאַחֵר, לֹא מֻכָּר
בַּשּׁוּק, בָּרְחוֹב, בַּכִּכָּר
תָּמִיד יְזַהוּ בָּךְ אֶת אוֹת הַנֵּכָר.
הַלַּיְלָה יוֹרֵד רוּת,
שְמֵי מוֹאָב הֵם שֶלָּךְ
עַמִּי לֹא עַמֵּךְ
אֱלוֹהַי הוּא לֹא לָךְ
שוּבִי אָחוֹר, כַּלָּתִי כְּמוֹ בִּתִּי

כִּי בֵּיתִי לֹא בֵּיתֵךְ
וּבֵיתֵךְ לֹא בֵּיתִי.
אַל תֵּלְכִי אִתִּי, רוּת
אַתְּ בְּתּוֹךְ נִשְמָתִי
עַד יוֹם מוֹתֵךְ
עַד יוֹם מוֹתִי.

© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם.

נעמי ורות המקראיות מגיעות ליהודה כשהן חסרות כול. רות מלקטת בשדה, שהרי לפי חוק מתנות העניים – בעלי השדה חייבים היו להשאיר לקט עבור הנזקקים. בתצלום, הרקע הפסטורלי והטבעי של השדה מתחלף ברקע מלוכלך ובסיטואציה שנראית משפילה. במקום ללקט את התבואה מהשדה, אוספות שתי הנשים שאריות שהושלכו, כשברקע מאחוריהן ערמות אשפה. גם האישה המבוגרת יותר נאלצת להתכופף וללקט.
נדמה שהיחס לעניים היום חסר את הכבוד שהיה קיים בתקופה המקראית. המלקטות שתיאר ז'אן פרנסואה מילה באמצע המאה ה-19, למרות היותן איכרות עניות הנאלצות לאסוף את התבואה שנשארה אחרי הקציר, נדמה שמצבן היה טוב יותר ומשפיל פחות מזה של הדמויות בתצלום של עדי נס.

על פי: ענת בסר, אתר מקראנט. © מטח

נראה שבית לחם נוסדה בתקופת ההתנחלות הישראלית. מוצאו של דוד בן ישי, מלך ישראל, הוא מבית לחם: דוד הוא דור רביעי לרות המואבייה, אשר הגיעה לבית לחם עם נעמי חמוֹתה כמסופר במגילת רות.

אך למרות השימוש באותו התיאור, הסיפור במגילת רות הוא גם ההיפוך של הסיפורים בספר בראשית. אברם שב ממצרים ברכוש גדול, יצחק הצליח בגרר ובני ישראל שירדו למצרים מעטים יצאו ממנה רבים.
גורלה של נעמי לא שפר עליה כגורל שאר הגולים מארצם: היא שבה לארצה ולעירה לאחר שבעלה ובניה מתו.